סלמון שייך לאותם סוגי דגים המכונים אדום, מבחינת הערך התזונתי והטעם, הוא יכול להיחשב בצדק כמעדן. בנוסף, סלמון מוזכר לעיתים קרובות בין אותם סוגי דגים שחייבים להיות בתזונה כמקור לחומרים מזינים רבים שחיוניים לגוף האדם.
מה כלול בסלמון
אם מפרקים את הסלמון למרכיביו, מתברר שאין בו פחמימות, אבל יש הרבה חלבונים - 21%, יש שומנים בכמות 7%, בזכותם הסלמון די גבוה ב קלוריות, 100 גרם מכיל 147 קק"ל. אבל חתיכת סלמון היא לא רק מקור אנרגיה, אלא גם מקור לכמות גדולה של ויטמינים הנחוצים לגוף: A, B1 ו- B2, C, E ו- PP, וויטמינים C, E ו- PP מחושבים ב כמויות שלמות של מיליגרם - 1, 1, 7 ו- 6 מ"ג בהתאמה. בנוסף, סלמון מכיל הרבה מלחי ברזל, אשלגן, סידן, מגנזיום, מוליבדן, נתרן, זרחן, פלואור, כרום ואבץ. כעת, לאחר שהסלמון התפרק לאלמנטים המרכיבים אותו, מתברר מדוע הוא כל כך שימושי.
תכונות שימושיות של סלמון
הדבר הראשון שמזכירים תזונאים כשמדברים על סלמון הוא חומצות שומן רב בלתי רוויות אומגה 3, הנחוצות לפעילות תקינה במוח ולתפקוד מערכת הלב וכלי הדם. חומצות אלו מווסתות ומנרמלות את המשקל, תהליכים מטבוליים בגוף ומורידות את רמות הכולסטרול בדם. השימוש הקבוע בהם הוא ערובה לכך שלבך יעבוד כמו שעון, ולוחות טרשת עורקים לא יופקדו על דפנות כלי הדם.
הדרך הטובה ביותר לשמר את כל אבות המזון בסלמון היא המלחה קרה. אם אתה מבשל אותו, עדיף לאפות אותו עם ירקות עטופים בנייר כסף. ולא צריך להשתמש במיונז כדי לא לקלקל את המנה.
סוג הדגים היחיד שמכיל מלטונין, ואפילו בכמויות גדולות, הוא סלמון. לחומר זה השפעה מיטיבה על מערכת העצבים, מבטיח שינה בריאה ובריאה, וממריץ גם את התחדשות התאים ותורם להצערת הגוף. אבל האפקט הקוסמטי של אכילת סלמון לא מסתיים בזה. החומצות הכלולות בו מספקות ומווסתות את איזון חומצות השומן המרכיבות את עור האדם, ומשפיעות לטובה על מראהו וטונו.
היתרונות של סלמון תלויים במידה רבה באיכות הדג. בקנייתו בחנות, דאגו לבדוק עד כמה המוצר מוצע לכם טרי. סלמון מאוחסן כראוי צריך להריח כמו מלפפון טרי.
מכיוון שדג זה מכיל ויטמינים ומינרלים חיוניים רבים, הוא עשוי להיחשב כארוחה תזונתית, למרות נוכחותם של שומנים. כמותם, אגב, די ניתנת להשוואה לכמות השומן שמכילה פילה עוף. בנוסף, סלמון מכיל חומצות אמינו חיוניות, שרבות מהן הגוף יכול להשיג בכמויות מספיקות רק באמצעות דג זה.
