לאחרונה הממרחים הפכו פופולריים מאוד כתחליף לחמאה ומרגרינה - מוצרים המכילים שומנים מן החי והצומח, אך שונים בפחות כולסטרול.
ממרחים נחשבים לעתים קרובות ככאלו שדומים בתוכנם ובצורתם לחמאה, אולם הם שונים גם מחמאה וגם ממרגרינה. שלא כמו האחרון, ניתן לאכול את הממרח ללא טיפול מקדים, למשל, פשוט למרוח על לחם. למען האמת, פירוש התרגום המקורי של המילה "התפשטות" מאנגלית הוא "מריחה". בהשוואת ממרחים עם חמאה מסורתית, ישנם הבדלים חיוביים ושליליים כאחד.
יתרונות של ממרחים
אחד היתרונות החשובים ביותר של ממרחים הוא אחוז כולסטרול נמוך יותר. התפשטות כמוצר מזון הופיעה דווקא בשל התפתחות הדיאטה ונמכרה בתחילה בבתי מרקחת כתחליף שימושי לחמאה. בנוסף, השמנים הצמחיים הכלולים בממרחים הם מקור שימושי לוויטמינים ומינרלים.
יתרון חשוב בממרחים הוא שאפשר להשתמש בהם לטיגון ירקות ובשר. טיגון בחמאה מזיק, מכיוון שבחימום חזק חלבונים שמקורם מן החי מתכרבלים ובהמשך הם משפיעים לרעה על דפנות כלי הדם האנושיים. מכיוון שהממרחים מכילים שמנים צמחיים (זית, חמניות, דקל), לטיגון אותם אין השפעה כזו על גוף האדם.
ניתן להשתמש בממרחים בהצלחה בבישול כתחליף למרגרינה. למרגרינה, המשמשת במאפים, לא יהיה הטעם הנעים והמריר מעט, בעוד שממרח עם אחוז שומן מהחי גבוה יותר יהפוך את הבצק לטעים יותר.
היתרון החשוב האחרון של הממרחים הוא העלות הנמוכה יותר בהשוואה לחמאה רגילה. מכיוון שמשמנים צמחיים משמשים לייצור ממרחים, תהליך הייצור הופך להיות זול בהרבה, מה שמשפיע גם על עלות הייצור.
חסרונות של ממרחים
לממרחים יש חסרונות חשובים משלהם שכדאי להיות מודעים להם. צריכה מתמדת של ממרחים במזון מעוררת מחלות לב ודפנות כלי הדם עקב הימצאותם של שומני טרנס מלאכותיים. זה חל, קודם כל, על מוצרים המכילים חמניות ושמן זית. ממרחי קוקוס ושמן דקלים ממוצא אסייתי אינם מקורות לשומן טרנס ולכן ניתן להשתמש בהם ברציפות.
טיעונים משמעותיים "נגד" יכולים להיות שלעתים קרובות יצרנים ניגשים באופן לא הוגן להרכב המוצר ומשתמשים באנלוגים מלאכותיים של שומן מן החי (חלב) בתהליך הייצור.
