עמילן הוא פחמימה מורכבת המיוצרת בצמחים בחשיפה לאור השמש. זה הכרחי לגוף להיווצרות אנרגיה, רקמות ושרירים, ותפקוד מוחי תקין. זו הסיבה שמזונות עמילניים צריכים להיכלל מדי פעם בתזונה. ביניהם, ירקות שימושיים במיוחד.
ירקות עמילנים גבוהים
עמילן נמצא בכל ירקות השורש. הוא האמין כי רוב החומר הזה הוא בתפוחי אדמה. עם זאת, זה רחוק מהמקרה - מוצר זה מכיל רק 16 עד 18% עמילן. בצ'יפס ושבבי תפוחי אדמה כמות העמילן גדלה משמעותית. אך בפירה ובתפוחי אדמה מבושלים מדובר ב-11-14% בלבד.
עם זאת, בכנות, תפוחי אדמה מדורגים לעתים קרובות יותר ויותר לא כירקות, אלא כדגנים. כנ ל לגבי קטניות, אשר חלקן תופסות מקום בקרב ירקות, ואילו אחרות - בין פולסים. בכל מקרה, כמות העמילן בהם יכולה להגיע ל 44%. ירקות עמילניים כוללים גם כרובית, ארטישוק ירושלמי, בטטה, דלעת. חומר זה נמצא בשורשי עשבי התיבול: סלרי, פטרוזיליה, חזרת. וכמובן שיש עמילן בצנוניות וברוטבגות.
על פי כללי התזונה הנפרדת, מזון עמילני משתלב זה עם זה, כמו גם עם ירקות שאינם עמילניים. כדאי להשתמש בהם יחד עם שומנים, המסייעים לעמילן להיספג טוב יותר בגוף. אך חל איסור לאכול ירקות עמילניים יחד עם מוצרי חלבון, מכיוון שנדרשת סביבה חומצית לפירוק הראשונים בקיבה, ומדיום אלקליין נדרש לפירוק האחרון.
ירקות עמילניים מתונים
ירקות עמילניים בינוני כוללים סלק, גזר, דלעת, קורט, לפת, וחצילים. תכולת העמילן בהם לעיתים נדירות מגיעה ל -2%. עם זאת, סלק וגזר אסורים במזון לסוכרת, למעט צריכת מוצר עתיר סוכרים ופחמימות. וקישואים, דלעת וחצילים נחשבים לאחד מירקות הקלוריות הנמוכים ביותר, חוץ מזה יש להם הרבה סיבים, שמשפיעים לטובה על תהליך העיכול.
ירקות שאינם עמילניים
בכל שאר הירקות אין עמילן כלל, או שהוא קיים בכמויות מינימליות ביותר. ביניהם: מלפפונים, עגבניות, סוגים שונים של בצל, פלפלים, שעועית ירוקה, כרוב לבן, נבטי בריסל וברוקולי, אספרגוס וארטישוק. נהוג לכלול את כל הירקות כירקות שאינם עמילניים: פטרוזיליה, כוסברה, ארוגולה, שמיר, חמציץ, החלק הירוק של הסלרי, כל סוגי החסה.
ניתן לצרוך מוצרים כאלה זה בזה בבטחה, עם ירקות עמילניים ואפילו עם מזון חלבוני. ירקות אלה מהווים תוספות מעולות לבשר ודגים. אבל עדיף לאכול אותם גולמיים - ואז ויטמינים ומיקרו אלמנטים, שמזונות כאלה עשירים בהם, ייכנסו לגוף.
