הסמכת מזון הינה הליך הכולל בדיקת טיב המוצרים והנפקת מסמכים: אישורי תאימות. ההסמכה מתבצעת ברמת המדינה. בשנת 2010 הוחלפה הסמכת חובה בהצהרת תאימות חובה.
קבלה
לפני ההצהרה, על קבוצות טובין מסוימות להיות כפופות לרישום המדינה. מוצרי מזון המיועדים לקטגוריות מסוימות של האוכלוסייה או המכילים חומרים "שנויים במחלוקת" כפופים לרישום. מדובר במוצרי ילדים, תזונת ספורט, מוצרים מיוחדים לנשים בהריון, תוספי תזונה, תוספי תזונה, מוצרים אורגניים ומזון המכיל GMO.
לאחר רישום מוצרים אלה, תוכל להמשיך להצהרה מרצון. הצהרה מרצון, שהחליפה הסמכה חובה, מעבירה את האחריות לאיכות המוצר מכתפי המדינה אל כתפי היצרן. מכיוון שהמדינה כבר לא מפעילה שליטה בייצור, היצרן לוקח על עצמו את משימת בקרת יכולות הייצור.
נוהל הצהרה
תהליך ההכרזה מתחיל בבקשה להסמכה. הרשויות המוסמכות מחליטות אז על תכנית ההצהרה ושולחות מומחים לקחת דגימות. דוגמאות נבדקות בתנאי מעבדה, ועל בסיס הניתוחים מתקבלת החלטה על האפשרות להוציא הצהרת תאימות או תעודת איכות (עם הסמכה מרצון).
ההבדל העיקרי בין הסמכת חובה להצהרה מרצון הוא שבמהלך הסמכת חובה נבדקה הייצור. במקרה של הצהרה מרצון, ניתוח הייצור אינו מתבצע, אך נבדקים רק מוצרים.
מטרת ההסמכה או ההצהרה היא להבטיח את האיכות התקינה של המוצרים. עבור ארגונים, הצהרה פותחת הזדמנויות רחבות למסחר מקומי, כמו גם לייצוא. הצהרת ההתאמה מאפשרת לך לפתח פעילויות מקצועיות ולהיכנס לשווקים חדשים.
חובות יצרן המזון
על יצרן המזון להחזיק סט שלם של מסמכי רגולציה מנוסחים היטב המזהים את המוצרים. על מסמכים אלה להכיל את כל הנתונים על המוצר, לתאר את שיטות המחקר האיכותי ולאשר את תוצאות הניתוחים שבוצעו. חובה להחזיק מסמכים המאשרים את הדרישות לאחסון ושינוע מוצרים. יש צורך במידע זה על מנת לשחרר את היצרן מאחריות להובלה שגויה.
כמו כן, האחריות של היצרן כוללת הגשת בקשה לבדיקה באחת המעבדות המוסמכות על ידי המדינה. עם קבלת תוצאות המחקר, החברה מנתחת את מדדי המומחיות. כמו כן, על היצרן לבדוק את איכות האריזה ולוודא שהתווית מכילה מידע מלא אודות המוצר.
