מולסה היא תוצר לוואי של המרת קנה סוכר או סלק לסוכר. הוא דומה לסירופ סמיך ומתוק, וטעמו וצבעו תלויים באיזו שעה, מאיזה חומר גלם ובאיזו שיטה התקבל. המולסה הפופולרית ביותר היא שחורה, באמריקה קוראים לה מולסה.
הסירופ שנשאר מהעיבוד האחרון של קני סוכר או סלק הוא מולסה או מולסה. יש לו טעם בולט מעט מריר וניחוח כבד מובהק. לא מומלץ להשתמש בו כממתיק - הוסיפו לתה או שפכו עליו לביבות, אך משתמשים בו כאשר עליכם להוסיף מולסה למנה שתעבור טיפול חום נוסף. סירופ שחור הוא מרכיב בבצק זנגוויל, מעשנים אותו עם חזיר, מוסיפים אותו בייצור רום, ולו פודינג פיקנטי יכול להסתדר בלעדיו.
מולסה קלה או קלה מתקבלים במהלך העיבוד העיקרי של סוכר, ולא חומרי גלם. מתוק, זהוב, ארומטי, זה נראה יותר כמו סירופ. הוא משמש כסירופ, ומוסיף לדגנים, מוזלי, גרנולה, יוצק עליו עוגות גבינה, פנקייק, וופלים ומאפינס.
מולסה של זורגה אינה מלסה טכנית, מכיוון שהיא מתקבלת על ידי עיבוד של זורה במיוחד לצורך מיצוי סירופ זה. מולסה זו היא המתוקה ביותר, היא מכילה בין 65 ל -70% סוכרוז, לעומת 55% במולסה ו -60% במולסה בהירה. לסירופ הענבר החלק חיי חיי מדף קצרים, מכילים חומרים משמרים ומתאימים רק כממתיק.
אם אתה מתכוון לבשל עם מולסה, אז חשוב לזכור מספר ניואנסים. ראשית, תמיד ניתן להחליף מולסה במולסה קלה, אך לעולם לא להיפך. אתה יכול גם להשתמש במאפים במקום במולסה, להחליף מולסה במשהו שאינו מולסה, ואז גם אל תשכח להוסיף כמה כפיות סודה לשתיה כמו שהיית משתמש בכוסות מולסה.
שנית, המולסה עבה מאוד ודביקה. אם על פי המתכון עליכם למדוד אותו בעזרת כוסות, כוסות או כל מיכל אחר, עדיף לשמן אותם מראש בשמן צמחי, אזי המולסה תחליק משם בקלות.
שלישית, לפי נפח, 500 גרם מולסה הם שלם אחד ו- 1/3 כוס.
והדבר האחרון. בעת אחסון מולסה, חשוב לזכור כי חום ולחות עלולים לגרום לה להיות עובש. ניתן לאחסן מולסה במקרר, אך יש להסירם שעה לפני השימוש, אחרת היא תהיה עבה מדי. ניתן לאחסן בקבוק מולסה פתוח עד שנה.
