כרוב כבוש הוא מוצר שעקרות בית רבות משתמשות בו גם כמנה עצמאית וגם כאחד המרכיבים של מנות אחרות (מרקים, סלטים, פשטידות וכו '). מעריך במיוחד כרוב פריך, והכנת ירק כך שהוא עונה על דרישה זו אינה משימה קלה.
אם הכרוב החמץ התברר כרך, במקרה זה כבר לא תוכלו לקבל ממנו מוצר פריך; ניתן להשתמש בכרוב כזה רק להכנת מרקים. וכדי שבפעם הבאה, עם הכבישה / הכבישה הבאה, לא תקלקלו את הירקות, עליכם להכיר את הגורמים העיקריים שעוזרים לכם להגיע לכרוב כרוב כבוש טעים ופריך.
לכן, על מנת שהכרוב יתגלה כפריך, חשוב להשתמש בסוג הנכון של הירק לכבישה. האופטימליים ביותר הם זנים לבנים בעלי הבשלת מאוחר, למשל, ולנטינה F1, מארה, שלגייה וכו '. בנוסף למגוון, עליכם לשים לב לראשי הכרוב עצמם - הם חייבים להיות אלסטיים ומעוצבים היטב.
להשגת כרוב פריך, המתכון חשוב במיוחד, ובמיוחד כמות המלח בשימוש וזמן החימום של הירק. כדאי לזכור שככל שמים יותר מלח, הכרוב מתגלה יותר פריך, אך אין צורך לשכוח שכמות מופרזת של מלח משפיעה לרעה על טעמו של המוצר המוגמר - הכרוב מתגלה כמלוח וקשה. שמירת החום של הכרוב היא נקודה חשובה בתסיסה. ידוע שתסיסת ירקות בחמימות מתחילה כעבור יומיים מרגע ההמלחה, ומסתיימת לאחר 3-5 ימים נוספים (תלוי בטמפרטורה בה מתרחשת תסיסה). הסימן העיקרי לכך שהכרוב מוכן לקציר לאחסון הוא הפסקת היווצרות בועות על משטח המלח. לכן, ברגע שמופיע סימן זה, יש להסיר את המוצר באופן מיידי למקום קריר, אחרת הירק פשוט יהפוך לחמוץ ויהיה רך.
ובכן, לסיכום, ראוי לציין כי מאמינים כי כרוב, מותסס לירח הצומח, תמיד מתגלה כפריך. העובדה היא שבימים בהם הגוף השמימי נמצא בשלב הגדילה, הירק סופג בקלות את המיץ המעורבב עם מלח. כלומר, ירקות מגורדים מומלחים טוב יותר, מה שמשפיע לטובה יותר לא רק על טעמם, אלא גם על משך האחסון.
