עובש הוא לוח פטרייתי בעל מבנה וצבע שונים. זה בדרך כלל מתפתח על אוכל. התאים הרבים שנאספים בחוטים - זה בדיוק הרכב התבנית. לעתים קרובות מאוד זה מופיע על לחם, קורה שאנשים ממשיכים לאכול אותו, רק על ידי הסרת האזור הנגוע. אין לעשות זאת באופן מוחלט, מכיוון שחוטי העובש הנסתרים מעין בלתי מזוינת מתפשטים גם בתוך הלחם שלכאורה אינו מזיק.
תהליך זיהום עובש של לחם
עובש והנבגים שהוא מייצר הם סביב אנשים. הם מזהמים לחם במהלך ההובלה - דרך אוויר מזוהם, כלי רכב, כמו גם הידיים והלבוש החיצוני של כוח האדם. לחם המושפע מנבגים מונח בפח לחם סגור בבית, לרוב ישירות בשקית ניילון, מבלי להבין אפילו שהוא יוצר מיקרו אקלים אידיאלי לצמיחת עובש.
מדענים רוסים אישרו כי האוויר העירוני מכיל הרבה יותר תבניות מסוכנות מהריכוז המרבי המותר.
צמיחת עובש
ניתן לראות עובש על לחם אם לא נצפה על משטר האחסון: טמפרטורה גבוהה (25 ° C - 40 ° C) ולחות אוויר מעל 70%. תהליך התפתחות העובש נגרם על ידי פטריות נימה - "אספרגילוס", "פניציליה" ו"ריריות ". ראשית, הם מתפשטים על פני הלחם, ואז הם משפיעים על הפירור.
חוטים פטרייתיים חודרים לכל החלל בדרכם והורסים אותו באמצעות אנזימים המופרשים. תחת פעולתם מתרחש הידרוליזה של חלבונים, שומנים ועמילן. תוצרי התגובות הללו הם שנותנים את הריח והטעם הלא נעימים ללחם. נבגי עובש יכולים ליצור "מיקוטוקסינים" המזיקים מאוד לבריאות האדם. לכן, לחם עובש אינו אכיל.
עובש מתפשט מהר מאוד, אם כי הוא עצמו אינו מסוכן. הפגיעה מרוכזת בנבגים המופרשים על ידה, שאנשים שואפים את האוויר. כאשר נבגי עובש נכנסים למערכת הדם והנשימה של האדם, הוא חולה.
ניסויים מדעיים הראו כי עובש מכיל מספר רב של תרכובות אלרגניות, רעילות ומסרטנות שכאשר מצטברות בגוף פוגעות בכבד ובכליות.
מניעת עובש
כדי לשמור על הבריאות, יש צורך לשלוט בחיי המדף של המוצרים, ולא לאפשר להם לאכול אם מופיעים עובש. מומלץ לשים שייקר לפח הלחם ולהחליף מעת לעת את המלח הלח במלח יבש.
כדי לשמור על הלחם למשך שבוע, תוכלו לשים 3-5 טיפות "יוד" על צמר גפן ולהכניסו למיכל, לכסות אותו במעט כותנה מעל, ולשים אותו בפח לחם. אדי "יוד" יוצרים אווירה שאינה מתאימה לצמיחת עובש מבלי לפגוע בטעם הלחם.
יש צורך לפקח על הלחות בחדר ובמידת הצורך להשתמש במכשירי לחות או מזגן. כאשר יש מספיק זרימת אוויר, עובש אינו פעיל, ולכן יש צורך לאוורר את החדר מעת לעת.
