תירס הוא אחד מחמשת הגידולים החקלאיים הנפוצים ביותר, המתחרים בביקוש באורז, תפוחי אדמה, שיפון ושני רק בחיטה. יומרותו הובילה לטיפוח כמעט אוניברסלי, אשר אינו כולל, במיוחד באירופה, רק את האזורים שמעבר לחוג הארקטי.
קמח תירס, עמילן, חמאה, מולסה, גרגרי שימורים, פופקורן ידועים כמעט לכל תושבי כדור הארץ. התירס נכלל במזון משולב לחיות מזין, המשמש כולו כמזון. מיחזור פסולת מזון נותן אצטון, אלכוהול, חומרי גלם לפלסטיק, נייר, דבקים, צבעים - רק כדי לרשום. עד כמה המטבח הלאומי של מדינות אירופה, אסיה ואפריקה היה עני, גידול בעלי חיים וענפי ייצור שונים היו קשים אם התירס לא היה מופיע מחוץ ליבשת אמריקה בסוף המאה ה -15.
איפה מקום הולדתו של התירס
ערש התירס הגדול הוא יבשת צפון אמריקה, שטחה של מקסיקו המודרנית. חוקרי תירס מצביעים על טווח של כמעט 9 אלפי שנים מהופעתה של תרבות "מבויתת". הממצאים, המתוארכים לארבע ושלוש אלפיות לפני הספירה, מצביעים על גודל צנוע מאוד של אוזניים, קטן פי 10 מהמודרניות. לשם השוואה, תוצאות הרבייה המודרנית הן גזעים בגודל 6 מטר וקלחי 60 ס"מ.
ביות התירס הוא שהביא שגשוג והתפתחות לשבטים שעיבדו שדות תירס. התפוקה הגבוהה של התרבות, ערכה לצמיחת רמת החיים הפכה לסיבה להופעתן במערכות הדתיות של שבטי האינדיאנים של אלות התירס - סינטוטל וההיפוסטזיס הנשי שלו צ'יקומואטל בקרב האצטקים, יום-קאאש (יום- ויילה) ואלת הקוקויטים בקרב בני המאיה.
דרך התירס לאירופה
מהמסע השני שלו, מהאי היספאניולה (האיטי) שהתגלה על ידו בשנת 1492, הביא כריסטופר קולומבוס אוזניים דומות לאוזן לספרד, בהשאלת השם המקומי לצמח הנס - תירס. האצטקים כינו את מתנת האלים הזו "טלאולי" ("גופנו"), האינדיאנים מקצ'ואה - "זארה", בשפת בני האימארה - "רזה". בתחילה ביצע הצמח משימות דקורטיביות בלבד, ועיטר אחוזות בעלות מראה אקזוטי. ביומן המסע השלישי קולומבוס כבר מזכיר את התפוצה המשמעותית של תירס בקסטיליה.
הבא בהתפתחות התירס היו שטחי פורטוגל, צרפת, איטליה, אז - אנגליה, טורקיה, הבלקן, צפון אפריקה. יישוב עולמי זה ארך כחצי מאה בלבד. סין ההודית והודו הפכו לשלב ההתרחבות הבא. במאה ה -17 הובאה תירס למולדובה, וכבר במאה ה -18 נפוצה כאן תירס והצילה משפחות עניות מרעב. באימפריה הרוסית, לפי גרסה אחת, תירס הופיע בשם תירס במאה ה -18, לאחר כיבוש חצי האי קרים במלחמת רוסיה-טורקיה.
