שמפיניון הוא אחד הזנים הבודדים בקרב פטריות שניתן לטפח בהצלחה. זאת בשל בטיחותם וחוסר יומרותם. ניתן לאכול שמפיניון גולמי, אך עדיין יש לקלף אותם לפני האכילה.
שמפיניונים קטנים, בגודל של כמה סנטימטרים, אינם זקוקים לעיבוד מורכב. קח מברשת רגילה והברש כל פטרייה כדי להסיר את כל האדמה הדבוקה שנותרה. קח סכין חדה ועדכן את החתך ברגל. חותכים את הפטריות לכמה חתיכות בגודל הרצוי, אך אפשר להשאיר אותן שלמות. עור הפטריות דק מאוד ולכן אין טעם להסיר אותו אם נתקלים בפטריות מארבעה סנטימטרים ומעלה אז זה עניין אחר. המכסה של שמפיניון כאלה מכוסה עור דק, שאינו מתרכך היטב במהלך טיפול בחום, לכן הסר אותו. אבל ראשית, יש להבריש כל פטריה מהאדמה הדבוקה. ואז קח סכין חדה והרם את העור בקצה הכובע ואז משוך אותו לכיוון מרכז הפטרייה. חותכים את קצה גזע הפטרייה. הסר את החצאית מרגל השמפניון. אבל אתה יכול לעזוב את זה, כי זה אכיל ולא מהווה סכנה, אבל מנקודת מבט אסתטית, עדיף להסיר אותו כך שלא יהיה קשר לפטריות רעילות. מאותה סיבה ניתן להסיר את הצלחות החומות שנמצאות בתחתית מכסה הפטריות. אבל הם שמעניקים לשמפיניון את טעם הפטריות הייחודי שלו, אז החליטו בעצמכם מה חשוב לכם יותר. ידוע ששמפניונים הם כמו ספוג הסופג מים, ולכן יש ויכוחים סוערים סביב שטיפת הפטריות. חלקם שוטפים את הפטריות ביסודיות, מכיוון שהיה לה מגע עם האדמה ומשרים אותה, אחרים מעדיפים פשוט לנער אותה מהאדמה מבלי לשטוף אותה במים. קחו את הפטריות והניחו אותן מתחת למים זורמים, שטפו אותן במהירות, טפחו אותן במגבת מטבח. זה ישחרר אותם מלכלוך ולא ייתן להם הזדמנות להירטב. ככל שהפטריות היו זמן רב יותר במקרר, כך תצטרך לחתוך את רקמת הפטריות המיובשות, מכיוון שהרקמה היבשה האיטית לא תהיה טובה עם שיטת הכנה. השתמש רק בפטריות מוכחות טריות כדי למנוע הרעלה.
