ישנן אפשרויות רבות לכבישה של כרוב, וכשמשתמשים בכל אחת מהן מקבלים חטיף עם "טוויסט" משלו. עם זאת, על מנת להמליח את הירק ולא לקלקל את המנה, חשוב לדעת מה ניתן להוסיף כשמחמצים אותו, ומה לא.
לעיתים קרובות, עקרות בית שמחליטות לתסוב כרוב לראשונה מתעניינות בשאלה האם יש צורך להכניס סוכר לתכשיר, כיצד תבלין זה ישפיע על טעמו של הכרוב. אז מיד ראוי לציין שיש הרבה מאוד מתכונים לכבישה של כרוב, ביניהם אפשרויות עם תוספת סוכר לרוב נמצאות, אולם במתכון הקלאסי, מרכיבי הריק הם כרוב, גזר ומלח.
באשר לסוכר ותבליני צמחים אחרים, התוספת שלהם היא לא חובה, זה עניין של כולם. אחרי הכל, מרבית התבלינים כלל אינם משפיעים על תסיסת הירק ועל מועד אחסוןו לאחר מכן, אולם הוא משפיע בצורה ניכרת מאוד על טעמו של המנה המוגמרת. לדוגמא, טימין, ציפורן, עלי דפנה וסוכר, המשמשים בהצלחה עקרות בית רבות בעת קטיף הכרוב, מוסיפים תבלין ומתיקות למנה. אם כרוב כזה משמש למאכל באופן בלעדי בצורה של סלט, אז הוספת כל האמור לעיל תועיל רק, אולם אם מתוכנן להוסיף כרוב למרקים, הסוכר יכול להשפיע לרעה על המנה הראשונה המוגמרת.
מהאמור לעיל אנו יכולים להסיק כי ניתן להכניס סוכר לכרוב בעת הכבישה, הוא לא ישפיע על בטיחות המוצר, אלא רק על טעמו. אך אם אינך יודע מה תעשה עם כרוב בעתיד, מוטב לסרב לסוכר. לידיעתך - תמיד ניתן להוסיף אותו לכרוב הכרוב המוכן וטעמו לא יהיה שונה מזה שאליו הוסף סוכר בתחילת התסיסה.
