ג'ינג'ר הוא מעדן מועדף על רבים. הם משתלבים טוב עם קפה, תה, קקאו. אבל למה יכולה להוביל אהבה מוגזמת למוצר כזה? האם עוגיות זנגוויל יכולות להזיק בכל דרך שהיא לבריאותכם אם אתם אוכלים אותן לעיתים קרובות ובכמויות גדולות?
בין כל שאר המתוקים, זנגוויל הוא אולי אחת האפשרויות הבריאות והלא מזיקות ביותר. בדרך כלל, מוצר איכותי עשוי מחומרים טבעיים. עם זאת, צבעים, טעמים ורכיבים מזיקים רבים מתווספים לעיתים קרובות לעוגיות הלועזיות המודרניות, אשר אם הן נצרכות יתר על המידה, עלולות להשפיע לרעה על הבריאות.
כל עוגיות זנגוויל - זנגוויל, שוקולד, נענע, עם או בלי מילויים - עשירות בקלוריות. הם די משעממים את תחושת הרעב, אך יחד עם זאת גורמים לקפיצה חדה ברמת הגלוקוז בדם. אפקט השובע של לחם הג'ינג'ר לא נמשך זמן רב, וכשהוא מתפוגג, התיאבון של האדם מתחזק עוד יותר. הנזק של ג'ינג'ר עם שימוש מוגזם טמון בסיכון לעלייה של קילוגרמים עודפים. הסיכון מוגבר במיוחד לאנשים שמנהלים אורח חיים בישיבה.
ג'ינג'ר מטבעו מאוד מתוק. כאמור, הם גורמים לעלייה מהירה בכמות הגלוקוז. אהבה גדולה לג'ינג'ר עלולה לגרום לסוכר בדם באופן מתמיד. לא מומלץ להכניס ממתקים אלה בצורתם הרגילה לתזונה של אנשים שכבר סובלים מסוכרת. בנוסף, בשל שפע הסוכר, זנגוויל יכול להשפיע לרעה על אמייל השן.
לחם ג'ינג'ר מכיל לעיתים קרובות דבש, נענע, קקאו, ג'ינג'ר, ציפורן וכן הלאה. כל המרכיבים הללו מסוגלים לגרום לתגובה אלרגית. עם זאת, אלרגיה לזנגוויל מתפתחת לעיתים נדירות למדי, העיקר לא לצרוך מוצרים כאלה בכמויות מוגזמות.
ככלל, מעדן כזה מכוסה בזיגוג. רכיב זה עשוי להכיל לקטוז. כמו כן, ג'ינג'ר מכיל בדרך כלל חלב. לכן, אנשים שיש להם בעיות בספיגת לקטוז לא צריכים לאכול הרבה זנגוויל. אחרת, מוצר כזה עלול לגרום לקשיי עיכול, קלקול קבה ועיכול כללי.
ניתן להבחין בפגיעה מסוימת בזנגוויל בכתובת הלבלב. ממתקים אלה עשירים בפחמימות, מה שמאלץ את הלבלב לעבוד קשה יותר. העומס על האיבר עולה גם בגלל הצורך לייצר כמות ניכרת של אינסולין. לכן, עם דלקת לבלב כרונית ובעיקר חריפה, לא מומלץ לאכול ג'ינג'ר בכמויות גדולות.
בהרכב של כמה סוגים של מעדנים, ישנם מרכיבים טבעיים המגרים את תהליך עיכול המזון. לכן, בשימוש שופע של ג'ינג'ר, אפילו אדם בריא עלול לחוות שלשול זמני.
