כיפה אדומה לקחה לסבתה "פשטידה וסיר חמאה" - למרבה המזל היא חיה בתקופה שהמוצרים היו עדיין טבעיים ולא הייתה שום ספק לפקפק באיכותם. סיר מודרני יכול להכיל כל דבר, החל מחמאה טעימה ועד מרגרינה מהונדסת. כדי לא לטעות בקנייה, חשוב מאוד להיות מסוגלים להבדיל זה מזה.
הוראות
שלב 1
חמאה יכולה להיחשב רק כמוצר המתקבל בקצפת, מוקצף מחלב פרה טבעי. לכן, קרא בעיון את הרכב ה"סיר "שנרכש, הוא לא אמור להכיל דבר מלבד שמנת, חלב מלא ולעיתים מלח.
שלב 2
אם אינכם קונים חמאה מסבתא שלכם בשוק, אלא מסופרמרקט רגיל או מחנות פינתית, אל תהססו להבהיר את המותג הספציפי של המוצר הנמכר. חמאה אמיתית לא תיקרא בשום אופן, אלא "חמאה", "איכר" או "חובבן". לכל אחד מהזנים הללו יש תכולת שומן מוגדרת בקפדנות שנקבעה עבורם על פי תקנים צרכניים. כך, למשל, תכולת השומן של חמאת איכרים צריכה להיות בדיוק 72.5%.
שלב 3
אל תאמין לרישום GOST על אריזות השמן. כמובן שחמאה מצייתת לתנאי GOST, אך גם מרגרינות וממרחים מצייתים להם, כך שלא ידוע איזה GOST מציין היצרן.
שלב 4
אגב, מומלץ גם לבדוק את מחיר המוצר הנמכר. בידיעה שמחיר הרכישה של חלב הוא 10 רובל, וכי ייצור של קילוגרם חמאה דורש ממנו לפחות 20 ליטר, זה טיפשי לצפות שמישהו יוכל להציע לך חמאה ב 100 רובל או פחות.
שלב 5
לכן, אם מציעים לך שמן זול ו- OIL כתוב באות גדולה על האריזה, אל תאמין למראה עיניך, אלא הביט שוב בצנצנת ובזהירות. האם יש עליו כיתוב נוסף "חמאה רכה" קטנה יותר, "מסת חמאה" או "שמן תזונתי". אל תאמין לאותה סיסמת פרסום "כולסטרול ללא שמן". שומן טבעי תמיד הכיל ויכיל כולסטרול, ו"חמאה בריאה "מתגלה כאותה מרגרינה.
שלב 6
כדי לא להיתקל בזיוף, עיין בקפידה במוצר ובאריזתו לפני הרכישה. קנו נפט מאנשים מהימנים, הדרך היחידה בה תוכלו להישאר בטוחים באיכותו.
