במשך שנים רבות היו ויכוחים אינסופיים לגבי היתרונות והסכנות שבמלח, והסוף לא נראה באופק. האמת, כפי שקורה לעיתים קרובות, היא איפשהו בין לבין: מלח הוא יסוד קורט הכרחי לגוף, אך צריכתו המופרזת באמת מזיקה לבריאות.
מלח הוא אחד מיסודות העקבות החשובים ביותר ותיבול הכרחי, שבלעדיו המזון נראה תפל בשל המאפיינים הפיזיולוגיים של האדם. הדרישה היומית של מבוגר למלח היא 200 מ"ג, והיא כלולה בכמויות מסוימות כמעט בכל המוצרים, כולל פירות. בינתיים, הרוסי הממוצע צורך 3,300 מ"ג ליום, עם מקסימום 1,500 מ"ג מותר, והתעללות כזו מובילה לתוצאות שליליות ביותר.
רוב המלח נצרך לא עם צ'יפס וקרקרים - אם כי יש הרבה ממנו במזון מהיר - אלא עם אוכל מבושל, מצרכים, חמוצים ומרינדות. ככל שאתה צורך יותר מלח, הכליות עובדות קשה יותר להפריש אותו. בשלב מסוים תפקודם נחלש, המלח מצטבר בגוף והלב מתחיל לפעום מהר יותר, לחץ הדם עולה. לפיכך, שימוש לרעה במלח יכול לגרום למגוון מחלות לב וכליות בטווח הארוך. הלחץ התוך עיני עשוי גם לעלות, וניתוח עלול להתפתח קטרקט. בנוסף, מלח שומר על מים בגוף, מה שעלול להוביל לנפיחות.
חלק מהתוצאות של צריכת מלח לא מבוקרת אינן ברורות כל כך. על פי ארגון הבריאות העולמי, עודף מלח יכול להיות אחד הגורמים להיווצרות סרטן הקיבה ואוסטאופורוזיס - אם לא סופרים את המחלות האמורות. זה גם מחמיר את תסמיני האסטמה ומסוכן לחולי סוכרת.
על מנת לנרמל את צריכת המלח היומית, צריך קודם כל לוותר על צריכה מוגזמת של חמוצים ומזון מהיר, לעשות סדר בתזונה, להכניס כמה שיותר ירקות, ירקות ופירות, וללמוד מתכונים חדשים. לכן, דג מאודה אינו דורש המלחה כלל. זה יכול גם להיות מועיל לגוון את תערובת התיבול שלך עם כל מיני תבלינים, כך שתוכל להפחית את כמות המלח שאתה צריך כדי להוסיף טעם לאוכל שלך.
