אנו יכולים לדבר זמן רב על התכונות הרפואיות של זרעי הדלעת: הם מכילים מעל 50 חומרים חיוניים לגוף האדם. עם זאת, אם משתמשים בהם לרעה, הם עלולים להיות חסרי תועלת ואף מזיקים לבריאות.
ויטמינים ומינרלים המצויים בזרעי דלעת
- ויטמינים מקבוצת B (B1, B2, B5, B6, B9);
- ויטמין E;
- ויטמין PP;
- ויטמין סי;
- אשלגן;
- אבץ;
- סידן;
- סלניום;
- מגנזיום;
- נחושת;
- נתרן;
- מנגן;
- ברזל;
- זרחן.
כמו גם חומצות שומן רוויות, מונו וסוכרים, סיבים תזונתיים וכו 'הנחוצים לגוף האדם.
במהלך הטיפול בחום, רוב החומרים המזינים נהרסים, ולכן קליית זרעי דלעת אינה רצויה ביותר.
על התכונות המועילות של זרעי הדלעת
זרעי דלעת נמצאים בשימוש נרחב כתרופה עממית יעילה לתולעים ועצירות כרונית. בשל התכולה הגבוהה של ויטמין E, זרעי דלעת מגרים את תפקודי בלוטות המין, מאטים את ההזדקנות ומשפיעים לטובה על מצב העור. גרור העשוי מזרעי דלעת הוא תרופה נפלאה לטיפול בכוויות ופצעים. זה מאוד שימושי לגברים לאכול באופן קבוע גרעיני דלעת כדי למנוע דלקת בערמונית, להגביר את העוצמה ולהגביר את התחושות המיניות.
זרעי דלעת מכילים את חומצת האמינו ארגינין, המשמשת להעלאת מסת שריר בתזונת ספורט.
היתרונות של זרעי הדלעת אינם ניתנים להכחשה גם אצל אנשים הסובלים מיתר לחץ דם וסוכרת: יש להם את היכולת לייצב את לחץ הדם ולהוריד את רמות הסוכר בדם. בנוסף, זרעי דלעת הם חומר משתן וכולרטי טוב. עשירים באבץ, הם מגבירים את הזיכרון, משפרים את תפקוד המוח ומפחיתים עייפות.
זרעי דלעת הם בעלי השפעות נוגדות בחילות ונוגדות חום, והם מיועדים לאנשים הסובלים ממחלת ים ולנשים הרות עם רעילות.
הוכחה מדעית היכולת של זרעי דלעת להוציא קדמיום ועופרת מזיקים מגוף האדם.
על הסכנות שבזרעי דלעת
כמו כל מוצר שימושי אפילו, זרעי דלעת עלולים להזיק למחלות מסוימות. אכילת כמויות גדולות של גרעיני דלעת מטוגנים ומומלחים גורמת להצטברות מלח במפרקים, דבר המגביל את ניידותם.
צריכה מוגזמת של זרעי דלעת אינה מסופקת בהשמנת יתר ובמשקל עודף: הם מכילים כמות גדולה (עד 46%!) של שומן. מומלץ גם להגביל את השימוש בהם במחלות שונות במערכת העיכול ובחומציות מוגברת של מיץ קיבה. עם זאת, לא כדאי לוותר על זרעי דלעת לחלוטין: למטרות רפואיות, מספיק לאכול 10 גרם של מוצר זה ליום.
אכילת כמויות גדולות של גרעיני דלעת מטוגנים ומומלחים גורמת למצב להצטבר במפרקים, מה שמגביל את ניידותם.
על מנת להימנע מפגיעה באמייל השן, עדיף לקלף את הזרעים מהקליפה ביד, ולא לכרסם.