זו טעות לחשוב שזרם גדול של תיירים שואף ליוון רק על מנת ללמוד על התרבות ולהעריץ את האדריכלות העתיקה. כל מטייל יגיד לכם שיוון היא לא רק מדינה יפה ועתיקה, אלא גם מקום בו תוכלו לאכול טעים. ואכן, בנוסף לפולחן ההיסטורי, פולחן האוכל שולט זה מכבר במדינה.
נסלח ליוונים שלא לדעת את שנת כיבוש מיקנה, אך איזו גבינה הולכת הכי טוב עם פסטה או עם איזה רוטב להגיש מנה זו או אחרת, הם חייבים לדעת.
למרות העובדה שהמטבח היווני הוא דרומי, הוא לא חריף. לכן תוכלו בבטחה וללא חשש להזמין מנות חריפות או לנסות רטבים ותבלינים חדשים. כן, יוון היא מדינה על שפת הים, אבל המיקום הזה לא אומר שמאכלי ים נמכרים כאן תמורת אגורה. האוכלוסייה המקומית צורכת רק דגי ים, וככלל, מנות עם מרכיב זה הרבה יותר יקרות מאלה. אך לאחר שניסיתם פעם אחת דג ים, מבושל בידי יווני אמיתי, תבינו מדוע אנשים אלה אינם חוסכים כסף לאוכל.
בהעמקה בהיסטוריה של המדינה, לא קשה לנחש שההעדפות הקולינריות של יוון התבססו על השפעתן של כמה תרבויות - ערביות, טורקיות ואפילו איטלקיות. אך גם השפעה זו לא יכלה לשנות את מתכון המנות המסורתיות.
השפים היוונים כל כך אדונים באמנות הקולינריה שלעתים לתיירים אין מספיק זמן חופשה לטעום את כל מעדני התפריט המקומי.
אף ארוחה אחת לא הולכת ללא חטיפים, בזה הרוסים דומים ליוונים. חטיפים קרים - mezedes זכו באהבה מיוחדת:
- melizanosalata - סלט חצילים עם זיתים, מתובל במיץ לימון ושמן זית,
- דולמדקיה - בשר טחון עטוף עלי ענבים (השפעת התרבות הערבית),
- קלמרקיה - קלמארי אפוי בבצק,
- טירופיטקיה - קציצות גבינה בצורת משולש,
- kolokitakya - קישואים פריכים מטוגנים.
אין ארוחת בוקר, ארוחת ערב או צהריים יוונית שלמה ללא גבינה. הוא נצרך לא רק בצורתו הטהורה, אלא גם מוסיף כמרכיב העיקרי לסלטים או למילוי לפשטידות. סוגי הגבינות הפופולריים ביותר הם פטה, גרביירה, קאסרי, מיזיתרה וקפלוטירי.
לשם שינוי, כדאי בהחלט לנסות סלט שן הארי, רוטב המיוצר על בסיס מלפפונים, שום, שמן זית ויוגורט טבעי או חציל אפוי עם גבינה ובשר ברוטב שמנת.
