בחנויות מכולת ניתן למצוא כעת לא רק מלח שולחן, אלא גם מלח ים. עלותו בסדר גודל גבוה יותר, כך שלא כולם מחליטים לקנות אותה. יתר על כן, לא כולם יודעים כיצד מלח ים שונה ממלח שולחן.
ההבדלים העיקריים
קודם כל, ההבדל בין מלח לים הוא הדרך בה הוא מתקבל. הראשון מיוצר על ידי אידוי אגם מלוח או מי ים. מלח כזה עובר בדרך כלל עיבוד קל, ואז נארז מיד ונמכר למכירה. הודות לכך נשמרים בו מינרלים ויסודות קורט שימושיים לבריאות. חשוב לציין שמספרם תלוי ישירות במקום הכרייה של המלח. בנוסף, פרמטר זה משפיע גם על סוג החומרים המזינים הכלולים במוצר הסופי.
מלח שולחן נכרך בדרך כלל ממרבצות תת קרקעיות. הוא עובר עיבוד יסודי, מכיוון שהוא מכיל בתחילה חומרים שאין להם השפעה מיטיבה על הגוף. בנוסף מוחדרים תוספים כימיים מיוחדים למלח זה. הם נחוצים על מנת למנוע הדבקה של מוצר המזון, לשיפור הצבע ומאפייני הצרכן שלו. זה די מקובל להוסיף כמות מסוימת של יוד למלח השולחן, שהוא חומר מזין חיוני לתמיכה בבריאות בלוטת התריס.
הבדל נוסף בין מלח שולחן למלח ים הוא המין. אז, המוצר הראשון קטן יותר. גרגרי מלח שולחן קטנים פי כמה מאלו הקיימים במלח ים. יתר על כן, גם צבעם יכול להיות שונה. מכיוון שמלח ים מכיל מינרלים מסוימים, הם יכולים להעניק לו גוון צהבהב, אפרפר או כחלחל. ואילו למוצר מבושל תמיד יש צבע לבן ללא רבב.
הבדלים נוספים
בדרך כלל, למלח שולחן אין ארומה, אלא אם כן הופרו כללי האחסון שלו. ואילו למלח ים יש ריח ספציפי. עם זאת, בבישול כמעט כל זה נעלם.
טעמו של מלח ים עשיר ועז יותר. ניתן לאחסן אותו שנים רבות. לאורך כל תקופה זו, חומריו השימושיים נשארים באותו נפח. בעוד שמלח מיוד שולחן יכול להיות מאוחסן לא יותר מ- 6 חודשים.
הערך התזונתי של מוצרים אלה זהה. גם כמות הנתרן לפי משקל אינה שונה. יחד עם זאת, תזונאים עדיין ממליצים להשתמש במלח ים, מכיוון שהוא מכיל יותר חומרים מזינים ואינו עובר עיבוד ארוך טווח. אך חשוב להכניס אותו לתזונה בכמויות קטנות - לא יותר מ- 2300 מ ג ליום. אחרת, אפילו מוצר כל כך שימושי יפגע בבריאותך.
