ירקות בצורת שמיר, פטרוזיליה, סלרי ודברים אחרים יכולים להעניק למנות ארומה וטעם מיוחדים, ולכן עקרות בית רבות מדי שנה בקיץ מנסות לשמר כמה שיותר מתבלינים אלה: חלק מהירקות מיובשים, אחרים מלוחים, ואחרים קפואים. השיטה האחרונה היא אחת הנפוצות ביותר, והכל מכיוון שצמחי מרפא במהלך אחסון מסוג זה לא רק שאינם מאבדים את הארומה שלהם, אלא גם את צבעם ואת תכונותיהם השימושיות.
על מנת להקפיא כראוי ירקות, עליכם לדעת כמה כללים, למשל, עליכם להקפיא עשבי תיבול בצרורות קטנות או במנות (זה מאוד נוח, מכיוון שאינכם צריכים להפשיר חבורה ענקית של תבלינים אחר כך כדי לחלץ את הנדרש כמות), לפני ההקפאה, יש לשטוף ולייבש את הירוקים (בשום מקרה אסור לאפשר לצמחים לקמול).
לכן, אם החלטתם להקפיא ירקות, אז קחו צמחים טריים ועסיסיים, סדרו אותם, שטפו, ואז שפכו מים קרים לקערה והניחו בתוכה את עשבי התיבול (העשבים צריכים להיות לגמרי במים). משרים אותם למשך 15 דקות ואז מחליפים את המים ומשאירים שוב למשך 15 דקות, לאחר זמן מה מניחים את הירוקים בשכבה דקה על מגבת ומניחים להתייבש.
ברגע שהמים מתאדים מעשבי התיבול, חותכים אותם כמו שחותכים אותם בדרך כלל לבישול, ומחלקים אותם למנות קטנות. קחו שקיות מקפיא מיוחדות והניחו בתוכם ירקות קצוצים (בשכבה דקה).
מבלי לקשור את השקיות, הכניסו אותן למקפיא והפעלו את המקרר לטמפרטורה הנמוכה ביותר. השרו את עשבי התיבול במקפיא למשך כשעה, ואז הוציאו את השקיות, שחררו מהן את האוויר, קשרו אותן והכניסו אותם שוב למקפיא. התאם את הטמפרטורה לבינונית.
ראוי לציין שכאשר מקפיאים עשבי תיבול, ניתן להדביק תווית עם שם התבלינים על כל שקית (הדבר יקל הרבה יותר על מציאת עשבי התיבול הדרושים לכם בעתיד). ואם אתה לא רוצה ששאר האוכל במקפיא יהיה רווי בארומה של ירק, אז הניח את השקיות עם עשבי תיבול בנוסף למיכלים.