מנגו הוא אחד הפירות הטרופיים הארומטיים, הטעימים והעסיסיים ביותר שמקורם בהודו. ההודים צורכים פירות מנגו כבר למעלה מ -4,000 שנה, ופירות אקזוטיים אלה הופיעו לאחרונה בחנויות שלנו. בסך הכל, ישנם מעל 35 זנים שונים של מנגו, אשר נבדלים הן בגודל והן בצבע. ללא קשר למגוון, כל סוגי המנגו קשים לקילוף וגזירה.
הוראות
שלב 1
לפני שגולפים מנגו, עליכם לבחור פרי טוב מהחנות. בעת בחירת מנגו, אתה לא צריך להיות מונחה על ידי צבע, כי צבע הפרי תלוי במגוון. לדוגמא, מנגו ירוק עז יכול להתגלות כעסיסי ובשל להפליא, ואילו ורדרד הוא ההפך. עם זאת, לאוהבי הפרי הזה יש סוד משלהם - מריחים את הפרי בגבעול. אם אתה מריח ארומה פירותית נעימה, סביר להניח שהפרי יהיה במצב טוב. בנוסף, העור ליד הזנב אמור לקפוץ מעט כאשר לוחצים עליו. עם זאת, אם עדיין אין לכם מזל ורכשתם "אצווה" של מנגו בוסר, אל תתעצבנו! מנגו מבשיל מהר מאוד בטמפרטורת החדר. פשוט עוטפים את הפירות בנייר ונותנים לו לשבת כמה ימים.
שלב 2
אז בחרתם בפרי עסיסי טוב ועומדת בפניכם המשימה הקשה ביותר: איך לקלף ולחתוך אותו? לפרי המנגו קליפה צפופה למדי, כך שצריך סכין חדה. בנוסף, כמעט בלתי אפשרי לאכול מנגו שלם בגלל הבור הגדול והשטוח באמצע. קודם כל, אתה צריך לחתוך את המנגו לשלוש חלקים, ואתה צריך לחתוך אותו קרוב ככל האפשר לעצם. כתוצאה מכך יהיו לך שני צדדים ואמצע אחד עם עצם בצלחת שלך. ואז אתה לוקח את הצד ביד עם הבשר למעלה וחותך את הבשר לרשת עם חתכים אורכיים ורוחביים. הגזרות לא צריכות להיות עמוקות מדי, או שתנקב את העור ותחתוך את עצמך. ואז הצד שנחתך על ידי הרשת הופך כלפי חוץ. את החלקים שנוצרו קל לחתוך בעזרת סכין או לנגוס בלי ללכלך את הידיים.
שלב 3
באשר לאמצע, העיסה נחתכת ממנו במעגל. העצם עצמה אינה מתאימה למאכל, כך שניתן לזרוק אותה או לכרסם אותה. עצם המנגו מוקפת בסיבים צפופים שנתקעים בשיניים בצורה מאוד לא נעימה.
שלב 4
ניתן להוסיף פרוסות מנגו לסלטים או לקינוחים. עיסת מנגו משמשת גם בכמה מנות בשר ודגים. אפשר להגיש על השולחן גם פרוסות מנגו כמנה עצמאית.
