יין לא כל כך מתאים לנשים כמו אחד המשקאות האצילים והאצילים ביותר. השימוש בו נחשב לאמנות, כאשר הצד החיצוני של התהליך נועד לחשוף בצורה הטובה ביותר את כל תכונות הטעם והארומה של המשקה.
בחירת משקפיים
כאן רק הצורה חשובה יותר מהתוכן. הכוס לכוסות יין צריכה להיות דקה ושקופה כך שטמפרטורת המשקה מורגשת היטב. הקצוות גם דקים ומשייפים. לפיכך, היין פוגע מיד בלשון. המפורסמות ביותר בקרב סביבת היין הן כוסות בצורת צבעונים. צורה זו היא זו שמרכזת והרמונית ביותר את זר ניחוחות היין. משמש לרוב בשתיית יינות קינוח אדומים, בפרט.
יינות לבנים קלים מתגלים בצורה הטובה ביותר בכוסות בעלות צורה פרחונית שונה - פעמון, עם חלק עליון רחב.
יינות בעלי תכונות נוצצות נצרכים בדרך כלל מכוסות צרות וגבוהות, המאפשרות היווצרות בועות עולות להפליא.
הגבעולים של כוסות יין הם בדרך כלל חלולים, ולכוסות עצמן אין קישוטים.
בישול מנות חטיפים
ראשית, ישנם שני כללים כלליים.
1. עבור מנות בהרכב פשוט, כדאי לבחור ביינות עם זר עשיר של טעם וארומה. מנות מעודנות ומיוחדות שמשתלבות טוב עם יינות פשוטים וצנועים.
2. ניתן להגיש יין אדום עם בשר אדום, לבן, בהתאמה, עם לבן. לא תמיד, אך ברוב המקרים כלל זה עובד.
לא נהוג לשטוף מרקים עם יין, למעט כמה לגימות לפני הארוחות.
יינות אדומים משתלבים היטב עם בשר מן החי, פטריות, רוב מנות הירקות. מועשרים באדום מוגשים עם מנות בשריות שומניות, אדומות חצי מתוקות - עם חטיפי ירקות ומעט פירות ים.
יינות שולחן לבנים נעימים לשימוש עם דגים (למעט הרינג ודגים כבושים), לא גבינות, מנות עופות קלות - ציד, עוף.
יינות קינוח מדברים בעד עצמם: הם מוגשים עם קינוח, בשילוב עם סוגי חטיפים כמו פירות, גלידה, שוקולד, ביסקוויטים.
שמפניה מכל סוג שהוא משתלבת כמעט עם כל המנות ולכן זו המשקה החגיגי והחגיגי ביותר. אך אל תשתמשו בחטיפים בהרינג ובמנות כבושות.
התהליך עצמו
כאשר היין כבר נמצא בכוסות והמזנון מוגש, כל שנותר הוא לשתות אותו בצורה מיומנת.
נהוג להחזיק כוס יין אך ורק ברגל. ברגע בו מכניסים את הכוס לפה, היין צריך לגעת תחילה בשפה העליונה ורק אז, לאט לאט, דרך שפתיים פתוחות, הוא נמשך אל הפה. לא מומלץ לבלוע אותו מיד, ראשית כדאי להחזיק אותו, "לשקול" את המשקה על לשונך, שיעזור לחשוף באופן מלא את טעמו של היין בו משתמשים.
