באופן מסורתי, כבישה של כרוב מתחילה בסתיו, בסוף ספטמבר. בשלב זה הוא מכיל את הכמות הגדולה ביותר של ויטמינים ומינרלים. הזנים המאוחרים והמאוחרים של ירק זה מכילים כמות גדולה של מיץ וסוכר. לכן הם מתסיסים טוב יותר. לכבישה של כרוב מומלץ להשתמש בחבית, אמייל או כלי זכוכית.
זה הכרחי
-
- 10 ק"ג כרוב;
- 250 גרם מלח;
- 250 גרם גזר;
- זרעי שמיר (לפי הטעם).
הוראות
שלב 1
נקה את ראשי הכרוב מעלים לא מתאימים (קפואים, מלוכלכים, רקובים, ירוקים) ושטוף במים זורמים.
שלב 2
חותכים כל מזלג לשניים ומתחילים לגרוס. לצורך כך תוכלו להשתמש בסכין חדה או במכשיר מיוחד. יש לזרוק את גדם הירקות מכיוון שהוא מכיל חנקות. ככל שהכרוב הגרוס דק יותר, כך הוא ייראה יפה יותר על השולחן.
שלב 3
שוטפים את הגזר ביסודיות, מקלפים ומגרדים על פומפיה גסה.
שלב 4
חלקו את הכרוב הגרוס ל -4 חלקים. ערבבו כל מנה עם גזר ושפשפו היטב בידיים, הוסיפו מלח וזרעי שמיר. כתוצאה מכך, הכרוב אמור לתת מיץ.
שלב 5
מניחים את עלי הכרוב על תחתית הכלי הנקי. ואז התחל להניח את הכרוב הגרוס במיכל. במקרה זה יש להדביק כל שכבה באגרוף כך שלא יישארו בועות אוויר. כדאי למלא את הכלים בכרוב עד שיישארו 6-10 ס מ לקצה העליון.
שלב 6
מכסים את הכרוב בדיכוי, שמים עומס מעל. השאירו אותו במקום חמים בטמפרטורה של 18 מעלות. במהלך התסיסה, 4 פעמים ביום, נקבו את הכרוב בעזרת מזלג להסרת פחמן דו חמצני. אם לא, זה ייצא חמוץ ורך.
שלב 7
ממליחים את הכרוב במקום חם למשך 3 ימים לפחות. לאחר שחלף הזמן הסר את הדיכוי עם העומס, הסר את הפחמן הדו-חמצני בפעם האחרונה, מכסה אותו במכסה והניח אותו במקום קריר. יש לאחסן כרוב בטמפרטורה שלא תעלה על 5 מעלות.
