כמעט כל אמריקאי יודע לצלות פרוסות מרשמלו טעימות להפליא, או מרשמלו, שלא דורשות דבר להכנתן מלבד מקל עץ ולמעשה מדורה. עם זאת, ישנן דרכים אחרות לטגן מרשמלו.
הכל על מרשמלו
כשצולים אותם על האש, המרשמלו האמריקני נפוח ומכוסה בקרום זהוב. בפנים הוא רוכש עקביות שמנת עדינה, ההופכת את טעמו לייחודי ובלתי נשכח. מרשמלו מורכב מג'לטין, סירופ תירס או סוכר, בתוספת דקסטרוז וטעמים מוקצפים. בניגוד למרשמלו המסורתי, הוא אינו מכיל חלבון ביצה או רסק תפוחים.
השם חלמית הביצה בתרגום נשמע כמו "חלבי הביצה", משורש הצמח הזה נהג לקבל מסה לבנה דמוית ג'לי של מרשמלו.
חתיכות קטנות של מרשמלו מתווספים לקינוחים, סלטים, גלידות, וגם מקשטים איתם עוגות, עוגות ושתייה מתוקה חמה. יש שוקולד, קרמל, מרשמלו אגוזי, צבעוני וטעם, שלרוב מטוגנים על מדורות בטיולים או בפיקניקים. ברוסיה ניתן לרכוש מרשמלו בצורה של גלילי ארבעה צבעים, מכיוון שהוא עדיין לא כל כך נפוץ במדינה.
צליית מרשמלו
כדי לצלות מרשמלו על האש, תזדקק לכל מקל עץ (אפילו זרד שבור טרי יעשה), שקית מרשמלו ואש. חתיכת מרשמלו חייבת להיות מתוחה על מקל ולהכניס אותה בזהירות לאש - אולם לא אל ליבתה, אלא ממש מעל הלהבה. לאחר שהמרשמלו רכש צבע זהוב נעים, ניתן להוציאו מהאש ולהתענג על טעמו הטעים היישר מהמקל.
כשמטגנים מרשמלו על אש, יש להפוך את המקל מעת לעת כך שהמרשמלו מטוגן מכל עבר.
אם אין לכם אפשרות לצאת לפיקניק ואתם ממש רוצים לנסות מרשמלו מטוגן - אל תתייאשו - אפשר לבשל מרשמלו בבית. לשם כך עליכם לחמם חתיכה מכל שוקולד, פרוסת מרשמלו ועוגיות לא ממותקות במיקרוגל למשך שלושים שניות. מוציאים את החומרים המחוממים ומניחים אותם על עוגיה אחת, ומכסים אותה עם השנייה מעל - תקבלו כריך טעים עם מילוי שוקולד-מרשמלו עדין.
בנוסף, ניתן להוסיף לקפוצ'ינו, קקאו חם או שוקולד חם, מרשמלו קטן ולא טעים, הטעם עוד יותר טוב עם מרשמלו. פיסות מרשמלו אווריריות בהשפעת טמפרטורה גבוהה משנות את העקביות האלסטית שלהן והופכות לענני וניל נפלאים, שמעריצים ילדים ומבוגרים כאחד.
